גזר דין בתיק ת"פ 2261-09

1.         הנאשם הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של תקיפת עובד ציבור לפי סעיף 382א(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן:"החוק"), והיזק לרכוש במזיד לפי סעיף 452 לחוק.

לפי המפורט בכתב האישום המתוקן, ביום 2.9.09, בשעה 09:00 או בסמוך לכך, במשרדו של המתלונן עבדל ג'אבר עווידה, מנהל מחלקת החינוך בעירייה, על רקע אי שינוי עמדתו (באשר לשיבוץ ילדו בבית הספר- נ.ב), קילל אותו הנאשם.

משביקש המתלונן להתקשר למשטרה באמצעות הטלפון הסלולארי (להלן:"הטלפון"), נטל הנאשם את הטלפון מידי המתלונן ושבר אותו במזיד ושלא כדין.

מיד ובסמוך, תקף הנאשם של כדין את המתלונן בכך שדחף אותו בחזה עד שנפל על השולחן והרצפה.

2.         לאחר תחילת שמיעת הראיות בתיק, ובכלל זה עדות המתלונן, הגיעו הצדדים להסדר טיעון לפיו יחזור בו הנאשם מכפירתו, יודה בכתב אישום מתוקן ויורשע בגינו.

כמו כן הוסכם כי יתקבל תסקיר שירות מבחן בנוגע לנאשם, כשלבקשת ב"כ הנאשם תיבחן אפשרות ענישה ללא הרשעה, ועמדת המאשימה תהיה להרשעת הנאשם, הטלת של"צ, ומאסר מותנה, וב"כ הנאשם יטען באופן פתוח לעונש.

3.         מתסקיר שירות המבחן מיום 17.4.12 עולה כי אין לו עבר פלילי, וכי מדובר בעבירה ראשונה. הנאשם כבן 36, נשוי ואב לשני ילדים בגילאי 5 ו-9 שנים. אשתו כבת 30, מורה במקצועה.

הנאשם הינו בן רביעי מבין 5 אחים ואחיות במשפחת מוצאו. האב, כבן 70, פנסיונר, בעבר עבד כמורה. האם, כבת 66, פנסיונרית שעבר עבדה כאחות.

            הנאשם סיים 12 שנות לימוד, ובהמשך למד הנדסת בניין במכללת תל אביב ועבד בתחום כתשע שנים. בהמשך למד ועבד כטכנאי שירות מוצרי חשמל ביתיים (הציג אישור) ועבד בתחום זה מספר שנים. בשנתיים האחרונות עבד במקביל כנהג בחברת שופר סל (הציג תלוש שכר). לדבריו - עזב את עבודתו כנהג בשל תנאי שכר, והחל מאוקטובר 2011 עד היום נרשם בלשכת התעסוקה כדורש עבודה. בתקופה הקרובה אמור לחזור לעבודתו כנהג לאחר שהסדיר את עניין השכר עם הקבלן המעסיק.

הנאשם לקח אחריות לביצוע העבירות. מדבריו עולה כי נקט באלימות על רקע תחושות פגיעה שחווה מצד המתלונן לאחר שהנ"ל סרב לשבץ את בנו בבית ספר הקרוב לביתו. הנאשם מסר כי מבין שהתנהג בצורה בעייתית ושגויה, ללא שיקול דעת מותאם. כיום בנו לומד בבית ספר הקרוב לביתו.

הנאשם הביע צער ובושה בשל התנהגותו, וכיום נפגש עם המתלונן ואין כל טינה ביניהם. במפגש עם השירות, התמקד הנאשם בתפקודו התקין ובאחריות שלקח על חייו, הדגיש את חריגות מעורבותו במקרה זה לאורח חייו, ושלל בעייתיות במצבו, כמו גם נזקקות לטיפול. כמו כן הביע חשש מקיומה של הרשעה בעניינו, לאור רצונו להתקדם תעסוקתית ולעבוד כהנדסאי בניין בעתיד.

לאור האמור, ולאור התרשמות השירות כי מדובר בהתנהגות חריגה לאורח חייו של הנאשם, לא ראה השירות מקום להתערבות טיפולית במקרה זה.

לסיכום, מדובר בנאשם המתפקד באורח תקין בדרך כלל, כשמעורבותו בפלילים הינה ראשונה ויחידה, ומהווה אירוע חריג להתנהגותו. לאור התרשמות זו והערכת השירות הינה מעורבותו זו של הנאשם ותוצאותיה, כמו גם ההליך המשפטי והשלכותיו האפשריות, מהווים גורמים מציבי גבול עבורו והמחישו את חומרת מעשיו.

שירות המבחן סבור כי על מנת לחזק את תפקודו הנורמטיבי של הנאשם, ענישה בדרך של ביצוע עבודות שירות לתועלת הציבור הולמת במקרה זה, והנאשם אף הביע נכונותו לבצען.

לאור האמור המליץ השירות על הטלת צו של"צ בהיקף של 160 שעות, וביטול ההרשעה בעניינו של הנאשם.

4.         בטיעוניה לעונש, טענה ב"כ המאשימה כי הנאשם הינו יליד 1976, ופעל באלימות כלפי המתלונן לאחר שזה סירה לשבץ את בנו של הנאשם בבית ספר הקרוב לביתו. עניינו אינו עומד בתנאים שנקבעו בפסיקה לאי הרשעה, ועל הנאשם להוכיח כי נגרם לו נזק חמור, קונקרטי ובלתי הפיך כתוצאה הרשעתו. כמו כן, הדגיש בית המשפט העליון לא אחת את הצורך להעניק הגנה לעובדי ציבור מפני התנכלות ופגיעה במסגרת מילוי תפקידם. הימנעות מהרשעה בעניינו של בגיר מהווה חריג שיופעל רק בנסיבות חריגות בלבד. הימנעות מהרשעה הינה על פי רוב נחלתם של קטינים ואלו שעברו עבירות קלות, שנזק הרשעתם יהיה גדול במיוחד, ומנגד שיקולי הענישה האחרים אינם נפגעים.

אין חולק בדבר חומרת העבירות המבוצעות כנגד עובדי ציבור בעת מילוי תפקידם, ובנסיבות אלה- התנהגותו הבריונית של הנאשם ראויה לגינוי מכל וכל, אחרת ישגר בית המשפט מסר לא נכון.

הגם שמדובר במקרה זה במעידה חד פעמית, עדיין מדובר בעבירה חמורה והמלצת שירות המבחן מהווה חלק מהתמונה הכוללת שיש בה רכיבים שונים, ועל בית המשפט לשקול כלל שיקולים אלה.

ההגנה על עובדי ציבור נועדה להגן על מעמדו ויכולת תפקודו של השירות הציבורי כנדבך מרכזי בפעולתן של רשויות השלטון, ועל כן על עובדי הציבור להיות מוגנים מחמת זעמם של אזרחים הנוטלים לעצמם את הרשות לעשות בהם שפטים.